mediator.co.il

גירושין ברבנות


 
14,000 זוגות מתגרשים בשנה במדינת ישראל, 250,000 ילדים חוו גירושין, 70,000 ילדים חיים בתוך קונפליקט מתמשך, אלו נתונים חלקיים של מצבת הגירושין בארץ.  אין ספק כי נתונים אלו משקפים חוויה של משפחות רבות במדינת ישראל.
 
איך מתגרשים בישראל?
 
לאיזה בית משפט סמכות לדון בנושאי הגירושין
במדינת ישראל שני גופים מוסמכים לדון בענייניי הסכם הגירושין: בית המשפט לענייניי משפחה ובית הדין הרבני. לשני גופים אלו הסמכות לדון בכלל ענייני הגירושין: ילדים, רכוש מקרקעין (נכסים/בתים), רכוש מיטלטלין (רכוש בבית, רכבים וכו), עניינים כספיים (חשבונות בנק) זכויות סוציאליות (פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות) ועוד.
 
למי הסמכות לתת את גט הפיטורין
הסמכות הבלעדית לתת את גט הפיטורין ולמעשה לתת ביטוי לגירושין באופן מעשי ושהזוג יוכר כגרוש הוא רק בידי בית הדין הרבני.
 
בני זוג יהודים הנישאים בארץ יוכרו כנשואים מול כל רשויות המדינה אם יינשאו דרך מוסדות הרבנות הראשית, כדת משה וישראל ע"י חופה וקידושין.  כאשר זוג רוצה להתגרש ולהיות מוכר כזוג גרוש חייבים להתגרש  דרך בית הדין הרבני ,אשר ייתן תוקף לגירושין מבחינה יהודית הלכתית וכן אזרחית. כלומר מתחתנים דרך הרבנות ומתגרשים בבית הדין הרבני.
 
בני זוג שייפנו לבית המשפט לענייניי משפחה בכדי לנהל את תיק הגירושין יופנו בסוף התהליך לבית הדין הרבני באזור מגוריהם לסיום התהליך למתן וקבלת הגט.
זוג אשר מסיבה כזו או אחרת לא ייפנה לבית הדין הרבני לא יוכר כזוג גרוש מול מוסדות המדינה ולא יוכל להינשא בשנית ברבנות על כל המשתמע מכך, למשל: אישה אשר אינה גרושה כדין ומביאה ילד לעולם מגבר אחר, ילד זה יוכר כממזר לפי היהדות ולכך השלכות רבות כמו חוסר היכולת שלו להינשא ליהודי ועוד מגבלות אחרות כפי שמופיעות בהלכה היהודית.
 
החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה
לאור החוק החדש להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, בני הזוג או אחד מהם שיגיע לבית הדין הרבני או לבית השפט חענייני משפחה לפתוח תיק גירוש,  יופנה ליחידת הסיוע שעל יד בית הדין או ביהמ"ש לפגישה עד ארבע פגישות עם עובד/ת סוציאלי/ת, בהן יוכלו לקבל הסבר ומידע על תהליך הגירושין, על הדרכים השונות להתגרש: גירושין בהסכמה שזהו הליך גישור, או גירושין בשיתוף פעולה , הליך משפטי באמצעות מייצגים - עו"ד לענייני משפחה וטוענים רבניים, ולעיתים אף יופנו במידת הצורך לטיפול זוגי. במידה שבני הזוג יתעקשו על  הליך משפטי בבית הדין, ייקבע לבני הזוג תאריך לדיון ראשון בבית הדין על מנת לשמוע את הצדדים ולתת החלטות בנוגע לשאר המרכיבים כמו גובה דמי המזונות, הגדרת משמורת וכו'. במידה שהזוג הגיש בקשות מקבילות גם לבית הדין הרבני וגם לבית המשפט לענייני משפחה (מירוץ סמכויות) ועניינים אלו כבר נדונו והוכרעו בבית המשפט לענייניי משפחה, בית הדין לא יידון בסעיפים אלו למרות סמכותו החוקית לדון בדברים.
 
כלומר – בני הזוג יכולים להגיש את הבקשה הן לביהמ"ש לענייני משפחה והן לביה"ד הרבני, אולם בשני המקרים, לפני שיפגשו שופט או דיין, יצטרכו להפגש עם עובד/ת סוציאלי/ת כדי לשמוע על החלופות להליך המשפטי. במידה שיבחרו באחת החלופות, כמו גישור למשל, יתבקשו בד"כ לחזור עם הסכם. כלומר לפנות עצמאית למגשר/ת כדי להתחיל הליך גישור.
כמובן שאם בני הזוג בחרו מלכתחילה בהליך אלטרנטיבי להליך משפטי, כמו גישור, הם יגיעו ישירות למגשר/ת אשר יבחרו, יערך להם הסכם וכל שישאר הוא להגיע לבית המשפט או בית הדין כדי לאשר את ההסכם אליו הגיעו בהליך הגישור ובעצם יאשרו ויתנו תוקף של פסק דין להסכמות אליהן הגיעו בני הזוג.
 
הגט
תביעת גירושין בבית הדין מגיעה למעשה מאחד מבני הזוג כאשר אחד מהם מסרב להתגרש ולכן על בית הדין לדון ולהפעיל את סמכויותיו בכדי לאפשר את הגירושין. יהודים אינם יכולים להתגרש אם שניהם אינם מעוניינים בכך, מכאן נוצרה תופעת הנשים העגונות עם סירוב הבעל לתת להן גט או נשים מעגנות אשר מסרבות לקבל את הגט ואז אין קיום לגירושין.
בימנו ישנם סמכויות רבות יחסית לבית הדין הרבני על מנת לקדם גט, כאשר אחד מבני הזוג מסרב, ישנה מחלקה מיוחדת בבית הדין הרבני העוסקת רק בנשים עגונות.
 
מרוץ הסמכויות
מאחר שבמדינת ישראל לשני גופים ישנה סמכות לדן בתיק גירושין נוצר לעיתים מצב שנקרא "מרוץ הסמכויות" , כאשר מוגשת תביעה מאחד מבני הזוג לגירושין בבית הדין עם כל הסעיפים הנדרשים כמו הגדרת משמורת, גובה דמי המזונות, חלוקת רכוש , דבר הנקרא כריכה והיא נעשתה כדין, רק לבית הדין הרבני תהא סמכות לדון בתיק גירושין זה, וזאת גם אם בן הזוג השני פנה לבית המשפט לענייניי משפחה מאוחר יותר, במצב זה, לבית המשפט לענייני משפחה כבר לא תהיה סמכות לדון בתיק זה. במצב הפוך, במידה שאחד מבני הזוג כבר ניגש לבית המשפט להגיש את תביעתו ,לא תהיה יותר סמכות לבית הדין לדון בתיק זה ובסעיפי ההסכם אלא רק בעניין היהודי הלכתי והוא מתן וקבלת הגט.
 
במידה שמתקיים הליך משפטי בית הדין ירצה לדעת מדוע אחד מבני הזוג רוצה להתגרש, חייבות להיות סיבות מוצדקות. לכאורה, אם לא תהיה סיבה מספיק מוצדקת בית הדין יוכל לסרב לנהל את הליך הגירושין.
אלו הן חלק מהסיבות אשר מצדיקות גירושין על פי ההלכה היהודית – אלימות והתעללות פיזית או נפשית, אי פרנסת האישה, התמכרות הגבר לאלכוהול או הימורים, העדר סיכוי לשלום בית, עקרות האישה, בגידת האישה ועוד.
אם אחד מבני הזוג יבקש הליך של שלום בית, במיוחד בדיונים הראשוניים, בדרך כלל יישלחו בני הזוג לטיפול זוגי. אם לא תהיה כל התקדמות למרות ניסיונות שלום הבית והתעקשות אחד הצדדים להמשיך בהליך הגירושין, בית הדין יחל לדון ולפסוק בשאר הסעיפים עם סמכות לאכיפה במידת הצורך.
בסיום הדיונים לאחר פסיקת בית הדין בכל הסעיפים ייקבע מועד למתן הגט, במעמד זה נמצא ספרא דדיינא , סופר אשר כותב את הגט על פי ההלכה היהודית, אז יתבקש הבעל למסור לידי האישה את הגט, האישה תקבל את הגט ומרגע זה ואילך הינם גרושים כדת וכדין וכל אחד מהם יוכל ברצותו לפתוח דף חדש ולהינשא בשנית לכל אדם, פרט כמובן לכוהנים אשר על פי ההלכה היהודית יכולים להינשא אך ורק לרווקות או אלמנות.
כמובן לכל אדם מישראל שאינו כהן יש אפשרות להחזיר את גרושתו ולהינשא אליה בשנית, דבר אשר מוגדר על פי ההלכה כמצווה גדולה.
כפי שקראתם עד כה הדברים מורכבים ולעיתים רבות מסתבכים בנפתולי הבירוקרטיה, מרוץ הסמכויות , בתי משפט ובתי הדין, עד קבלת הגט המיוחל, זוגות רבים מתארים את התהליך כהתשה נפשית, רגשית, פיזית וכלכלית ומותירים אותם מרוקנים ומיואשים.
 
ישנה דרך אחרת

פחות כואבת, הרבה פחות מסובכת, קצרה, זולה משמעותית  ונעימה יותר להתגרש והיא בדרך של גישור הנקראת גירושין בהסכמה.
בתהליך של גירושין בהסכמה בני הזוג ייבחרו יחד מגשר/ת אשר יגיעו איתם להסכמות על כל סעיפי הגירושין, החל מהגדרת משמורת וזמני שהות וכלל הדברים הנוגעים לילדיהם לרבות גובה דמי המזונות, בית ונכסי מקרקעין, נושאי חלוקת רכוש, פנסיה וזכויות סוציאליות ועוד. התהליך וההסכמות מתקבלות יחד  והכל בהסכמה תוך בדיקת יכולות של כל אחד מבני הזוג ואת צרכיהם וצרכי הילדים. אין גורם שמחליט בשבילם ואין גורם שפוסק עבורם אלא הם בלבד מגיעים בסיוע המגשר/ת להסכמות .
 
בסיום התהליך ולאחר כתיבת ההסכם, יוכלו בני הזוג ללכת לבית המשפט לענייניי משפחה או לבית הדין הרבני לקבלת תוקף של פסק דין על ההסכם.
 
לאחר אישור ההסכם ייפנו בבקשה לבית הדין הרבני לקביעת מועד למתן הגט. 
 
בבית הדין הרבני ובבית המשפט, בני זוג שיגיעו עם הסכם ערוך וחתום לא יאלצו להמתין זמן רב, מאחר וכבר הכל נידון וישנה הסכמה, אין צורך בדיונים וכל התהליך מסתיים בפגישה אחת בדרך כלל.
זוגות אשר בחרו להתגרש בדרך של גישור כלומר בגירושין בהסכמה, מתארים את החוויה כחיובית, שאינה מותירה בהם משקעים וכעסים ומאפשרת להם לצאת לדרך חדשה ושמירה על קשר בריא עם ילדיהם וגם בינם.
אין ספק כי בחירה בדרך של גישור לגירושין היא הדרך הנכונה ביותר להתגרש, מפשטת תהליכים, מקצרת את הזמן ומותירה את הזוגות במערכת יחסים הורית סבירה ואף טובה.
 



14/08/2019    mediator.co.il
פורום גישור

© זכויות יוצרים – מאמר זה מובא על ידי אתר mediator.co.il, הינו בבעלותו הבלעדית והשימוש בו כפוף לתנאי השימוש המפורטים באתר. למען הסר ספק, מובהר בזאת כי אין לצלם ו/או לשכפל ו/או להעתיק ו/או לפרסם ו/או להעביר מאמר זה, או חלקים ממנו, לאף גורם. הפרת האמור לעיל בכל אופן או צורה אסורה בהחלט. בעלי המאמר יפעלו וינקטו בכל הצעדים המשפטיים העומדים בפניהם בכל מקרה של הפרה של תנאים אלו. במידה ואתם מעוניינים להשתמש בתכנים או חלק מהם – פנו אלינו דרך טופס יצירת קשר


קהילת מגשרים - בואו הצטרפו
Copyright © 2019 mediator.co.il כל הזכויות שמורות
אתר מגשרים מציג בפניכם מידע ועסקים מומלצים מתחום המגשרים
דברו עם מגשר מנוסה ומקצועי עוד היום
אנחנו עובדים עם המגשרים האמינים והמקצועיים בישראל - השאירו פרטים ונדאג להפנות אליכם את הטובים ביותר

שם מלא:
טלפון:
אימייל:
יישוב:
אנחנו לא נשלח אליך SPAM לאימייל, המספר יעבור לספקים מומלצים בלבד!